המעלים עיניו מפ"ש עובר על לא תאמץ כו' ועל לא תקפוץ כו' ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך וביטל מצות פתוח תפתח כו' ומצות וחי אחיך כו' ואהבת לריעך והצל לקוחים כו' והרבה דברים כאלו. וכל רגע שמאחר לפדות השבוים היכא דאפשר להקדים הוי כאלו שופך דמים (ובפי' המשנה לרמב"ם פ"א דפאה מ"א כ' שחייב ליתן חומש נכסיו מן הקרן ע"ש ועיין בפירוש הגר"א ריש פאה בענין המבזבז (רנ"ב סעיף ב'):
חכמת אדם · סימן קמ״ה, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.