מי שהוא עבריין שרגיל לעבור אפי' באחת מן המצות ולא עשה תשובה אינן חייבין להחיותו או להלותו ולפדותו אבל אם עבר לתיאבון איזה עבירה פעם א' מ"מ לא יצא מכלל אחוה בזה ובעושה להכעיס עבירה א' עיין בי"ד סי' רנ"א סעיף ב' בש"ך וט"ז שם:
חכמת אדם · סימן קמ״ד, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.