הסוחרים שכבר קנו סחורה ואח"כ לוקחין מעות לא יפה הן עושין אלא צריך להקנות להמלוה הסחורה בקג"אס או בדרך התגרים לפי הזמן ואח"כ יחזור המלו' ויאמר ללוה הסחור' הזו יהי' בידך בעסק' והזהר בהן שלא תסחור אלא עם המלו' ובמקום פלוני ועל מטבע פ' ואיזה תנאי שירצה אעפ"י שיודע בודאי שלא יקיים וא"צ לעשות הקנין בפני עדים דלא איברי סהדי אלא לשקרא אלא המלוה יתן סודר שלו ויאמר ללוה שע"י שמקנה לו מקצת סודר זה יהיה הוא קונה החליפין דהיינו הסחורה כדין כל ק"ס שהוא בכליו של קונה אבל נתינת מעות לא מהני כי מעות אינן קונות (וצ"ע שכיון שאין כאן אלא משום היתר קיי"ל דגם מעות מהני וצ"ל דכאן יש מכירה גמורה):
חכמת אדם · סימן קמ״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.