והדרך הכלל לכל מיני' סחורות יעשו כדרך הזה שאם ירצה ראובן ליתן לשמעון שהוא קצב על עורות או חלב יעשה עמו עסקא בקצבו' ויאמר הריני נותן בידך ק' זהו' לחצי רווח והפס' לחצי שנה וניתן לו שכר טרחתו ונאמנות בשבועה על הריוח כנזכר לעיל והברירה בידך שבאם תרצה לסלקיני מכל ריוח שבעולם שיעלה לי מכל הקצבות תתן לי העורות דהיינו עורות של שוורים כ"א בסך)(של פרות פ"א בסך)(ושל עגלים בסך וחלב כל אבן בסך ומותר כל הריוח ישאר בידך ואם תפסיד יהי' לחצאין וה"ה לנותן למי שאינו קצב מותר להתנות עמו כך בעסקא לזמן ויעשה כן וגם בשאר מיני סחורות יעשה עד"ז ודוקא בעסקא והברירה ביד המקבל:
חכמת אדם · סימן קמ״ג, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.