ומה שנוהגים עוד הסוחרים שיש להם אדומים וצריכים למעות פרייסעש וכיוצא בו לסלק בלייפסיג ואם ירצו למכור האדומים בעירם יוכלו להשיג כ' זהו' בעד אדום זהב והחלפן אינו נותן להם רק י"ט זהו' שם בלייפסיג רק משום שהחלפן מלוה לו עוד סך אם מזכיר לו בפירוש שהוא משום הלואה הוי ר"ק דאף דיש לו רשות לזלזל בזה שיש לו מ"מ במה שמלו' לו הוי ר"ק ואמנם בסתם י"ל אפש' דמה שמזלזל במקח הוא מטעם שהחלפן מקבל עליו אחריות הדרך ואמנם הם מזלזלים ביותר ממה שהדרך ליתן בעד קבלות אחריות ומכ"ש שלפעמים אדרבה הסוחר מקבל המעות לידו על אחריותו ולכן הוא איסור גמור אלא יכתוב שטר ע"פי היתר:
חכמת אדם · סימן קמ״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.