ממה שנתבאר לעיל מבואר מה שנוהגין הסוחרים שנותנים מעות כסף לחלפן להעמיד להם אדומים או שאר מטבעות ובשביל הקדמת המעות מזלזלים קצת במקח האדומים בפחות מהשער שהוא באותו עת אם יש לחלפן כפי שיעור מעותיו מותר ואם לאו אסור אלא יותר טוב שיכתוב שטר ע"פי היתר ויתנה עמו שאם ירצה ליתן לו המטבע בעד כך וכך המקח הרשות בידי הלוה (ועיין בקונטרס הסמ"ע כלל קמ"ג) נוסח השטר:
חכמת אדם · סימן קמ״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.