מותר להקדים מעות על היין בשעת הבציר ע"מ שיתן לו יין טוב בניסן או בטבת לפי המקום שדרך לבחור היין אם הוא טוב אע"ג דלא יצא השער כיון שיש לו אע"ג דהמוכר מקבל עליו אחריות שאם יחמיץ יהיה ברשותו והוי רחוק מהפסד שהיין רגיל להחמיץ וא"כ הוי כריבית דשמא אם היה מקבל בתשרי היה מחמיץ אפ"ה מותר דקים להו לרבנן שכל יין שסופו טוב גם תחלתו היה יין וכל שמחמיץ לבסוף גם מתחלת עשייתו הי' חומץ והיה קלקולו בתוכו אלא שלא הורגש בעודו תירוש מחמת מתיקתו ונמצא אם נתחמץ הרי המכירה בטל שזה קנה ממנו יין ולא חומץ ומ"מ צריך הלוקח לקבל עליו אחריות מיוקרא וזולא אבל אם המוכר מקבל עליו גם יוקרא וזולא אסור (סי' קע"ג סעיף י"ג וט"ז וש"ך שם ועיין כ"ז בדף ס"ד תוס' ד"ה אי תקפה ותוס' ד"ה קרוב לשכר:
חכמת אדם · סימן קמ״א, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.