אסור למכור כל ספק טרפה שאינה ידוע וניכר לנכרי שמא יחזור וימכרנה לישראל אלא ימיתנה ואח"כ ימכרנה לנכרי אבל טרפות הידוע וניכר לכל מותר שאין חשש שיקנה אותה ישראל שהרי ניכר הטריפות ואפי' בספק טרפה מחמת פלוגתא דיש מכשירין אע"ג דאיכא ס"ס שמא לא ימכרנה לישראל ואת"ל שימכור שמא הלכה כאותו פוסק דכשר אפ"ה לא ימכור דהא עכשיו גבן אינו אלא ספק אחד ועוד דאם ימכור לישראל יאכל הישראל רק בספק אחד (פ"ח סי' ק"י בכללי ס"ס סי' י"ח) אא"כ יש בלא"ה צדדים להתיר כגון בדרוסה די"א דמותרת בבדיקה ועוד יש בדרוסה צדדין להתיר ולכן כל ספק שבדרוסה שיש בו מחלוקת בין הפוסקים מותר למכרו (ש"ך סי' נ"ז ס"ק נ"א) אבל בוודאי דרוסה אסור למוכרו:
חכמת אדם · סימן י״ד, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.