חכמת אדם · סימן י״ד, כ״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ודוקא בדיקה לא מהני אבל בעוף יכול להשהותה עד שתגמור מליטול ביצים ואז ישהה אותה כ"א יום שכן זמן עיבורה של עוף ואז אם תלד הרי זו הוכחה שאינה טרפה דקיי"ל טרפה אינה יולדת אבל הביצים שמטלת בתוך כ"א יום לא מהני שהרי נתעברה מהם קודם לזה וכל הביצים שנולדו קודם כ"א יום לאחר שפסקה מלהטיל דינם כביצת ספק טרפה ומבואר דינם בדין ביצה כלל ל"ז וה"ה אם לא הטילה מעולם אם שהתה אחר שנולד הספק כ"א יום והתחילה להטיל ביצים כשרה ודוקא בעוף דאין זמן עיבורה רק כ"א יום מהני שהיה ולא חיישינן בזמן קצר לתקלה דכיון דאם סופה לטעון ממהרת לטעון וזמן טעינתה רק כ"א יום. אבל בהמה אפי' דקה שזמן עיבורה ה' חדשים ומכ"ש גסה שזמן עיבורה ט' חדשים לא ישהנה עד שתלד דחיישינן בזמן ארוך כזה שמא יבא לידי תקלה אע"ג דמדינא מותר לשהות אפי' זכר עד י"ב חודש דקיי"ל טרפה אינה חי' יותר מי"ב חודש מ"מ חיישינן לתקלה בזמן מרובה כזה ונ"ל ה"ה בעוף במדינות אלו שאינה מטלת ביצים כל ימות החורף ואירע לה ספק לא ישהנה עד הקיץ ונ"ל דבבהמה אם יודע בידאי שבשעה שאירע לה הספק טריפות לא היתה מעוברת ואח"כ נתעברה אפי' בבהמה גסה אם יש עוד צדדים להקל מותר לשהותה עד שתלד די"א דהא דאין טרפה יולדת ר"ל אינה מתעברת וכיון שנתעברה הוי סימן שאינה טרפה (עיין פ"ח סי' נ"ז ס"ק מ"ז) וא"כ אף שיש להחמיר ככל האחרונים דצריך עיבור ולידה מ"מ לענין זה נסמוך עליו דמותר להשהותה ולא חיישינן לתקלה ועוד נ"ל דבזכר אם רואין שהוא מזדקק לנקבה ויש עוד צדדים להקל יכול להשהותה ג"כ י"ב חודש שהרי י"א דגם בזכר כשמזדקק לנקבה הוא בכלל טרפה אינה יולדת ור"ל גם אינו מוליד (עיין בת"ח כלל ע"ג ובמנ"י שם בשם או"ה ובכו"פ סימן נ"ז) ואף דלא קיי"ל הכי מ"מ לענין שהיה נ"ל דמותר אם יש עוד צדדים להקל אבל בלא"ה אע"ג דהוי ס"ס שמא כשרה כאותו דעה ואת"ל דעדיין ספק שמא לא יבא לידי תקלה לא מהני דהא בלא"ה נמי הוי ס"ס ולא מהני כמש"כ המנ"י שם דקרוב לודאי שיבא לידי תקלה:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.