כל הטרפות בין מחמת נקב או שבורה וכיוצא בו אם יש לפנינו דבר לתלות כגון שמצאו נקבים במקום שהטבח ממשמש שם וי"ל שע"י המישמוש נעשה הנקבים לאחר שחיטה או שבא כלב או זאב ונטלן והחזירן נקובים וכן נשבר הרגל או נשמט הגף ויודע שעיקם הרגל או הגף לאחר שחיטה עד שעי"ז ראוי להשתבר ולהשמט וכן כל כיוצא בזה אע"ג שהות ספק שמא קודם שחיטה מ"מ כיון שיש לפנינו דבר לתלות בו שנעשה לאחר שחיטה וקיי"ל נשחטה הותרה ר"ל שכל בהמה או עוף עומדין בחזקה זו שאין בהם דבר המטריף אותן דאזלינן בתר רוב ורוב בהמות ועופות כשירים אבל אם אין כאן דבר לתלות בו והספק שקול אם נעשה קודם שחיטה או לאחר שחיטה בהפסד מרובה כתב הש"ך דיש לסמוך על תוספות דמתירין בזה אבל בלא זה אין להקל כלל (סי' נ' ועיין בב"א בשער רוב וחזקה מסי' י"ג עד סי' כ"א):
חכמת אדם · סימן י״ד, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.