דין כללים בטרפות הל' טרפות (סי' כ"ט):כתיב ובשר בשדה טרפה לא תאכלו ופירושו טרפה שטרפו חיה או עוף הדורס. וקבלו חז"ל דלאו דוקא דרוסה אלא כל חולי ומכאוב הגורמים חולשה ומיתה לבעלי חי. ושמונה מיני טרפות נאמרו למשה מסיני בכללן וחז"ל כפי רוב חכמתם ועוצם בינתם הכריעו איזה חולי מטריף ואיזה לאו. והיינו כל חולי שאי אפשר לבהמה שתחיה י"ב חודש היא טרפה. וכל חולי שתוכל לחיות י"ב חודש כשר וקבלו כך מן הפסוק שנאמר זאת החיה אשר תאכלו והל"ל זאת אשר תאכלו לכלול בהמה חיה ועוף אלא ללמד זאת החיה ר"ל שהיא יכולה לחיות תאכל ושאינה יכולה לחיות לא תאכל:
חכמת אדם · סימן י״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.