בד"א בדבר שיש לו שער ידוע או דבר ששומתו ידוע אבל דבר שאין לו שער ידוע ואין שומתו ידוע אם אמר לו בפירוש אם תתן לי מיד הרי הוא לך בי' זהו' ואם לזמן פלוני בי"ב אסור אפי' לא החזיק הלוקח עדיין במקח והוי א"ר אבל בסתם שאמר לו הריני מוכר לך שתסלק לי לזמן פ' מותר (שם) ואפילו דבר שיש לו עכשיו שער קבוע ואמר לו תפרעני לזמן פ' כפי השער שיהי' באותו הזמן בין ביוקר ובין שיהיה בזול משער של עכשיו אע"פי שדרך אותו הסחורה שבאותו זמן תתיקר אפ"ה מותר (ש"ך סק"ג ודבריו אינם מובנים אבל דבריו מתבארים כמ"ש ב"י דרמב"ם אוסר בדבר שאין שומתו ידוע ומודה בקרקעו' דמותר עוד כ' בשם חכמי לוניל דבקרקע כיון דאין לו אונאה מותר לומר לו אם תפרעני עכשיו הוא לך במנה ואם תאחר מלפרעני תן לי ר' זהו' כיון שלא החזיק הלוה כשאומר לו במנה כיון שאין אונאה לקרקע יכול המוכר לומר איני מוכר אלא בר' דדוקא כשהחזיק כבר ואח"כ א"ל אם לזמ"פ אסור וע"ז כ' בעה"ת דדבריהם צ"ע ולכן כתב דאפי' לא החזיק אסור):
חכמת אדם · סימן קל״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.