מותר להשכיר כלי ולקצוב דמיו מיד ולהתנות שיקבל עליו השוכר להתחייב באונסין שהרי מותר לשוכר להתחייב א"ע להיות כשואל ואע"ג ששם אותן בדמים וחייב בכל אינסין וא"כ ה"ל כהלואה והשכר שנוטל מחזי כריבית אפ"ה שרי כיון שאינו מתחייב בדמיו אא"כ ישבר וכל זמן שהוא בעין הוא מחזירו כמו שהוא ועד שעת שבירה הוא ברשות המשכיר לזולא וגם הוא נפחת ע"י שמשמשין בו ואם יחזירהו בעין הרי מפסיד בעל הכלי וא"כ מה שנוטל אינו אלא שכירות ואם נשברה משלם כפי מה ששוה בשעת השבירה (סעיף ג') ולפ"ז כלי כסף וזהב שאינו נפחת אסור אם מקבל עליו אונסין אבל י"א הטעם כיון שיש לו רשות להחזירה כשהיא בעין והוא ברשות הבעלים ליוקרא וזולא מותר (עיין בב"י):
חכמת אדם · סימן קל״ו, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.