חכמת אדם · סימן קל״ד, י״ד

אמר לו הלויני מנה א"ל אין לי מנה אלא חטים יש לו נותן לו חיטים במנה וקנה זה באחד מדרכי הקנין בק"גאס או במשיכה ונמצא זה נתחייב לו מנה וחזר ולקחם ממנו בתשעים וזה היתר גמור שהרי יכול למכור מטלטלין שוה מנה בדינר ועדיין הם שוים ק' (דאם הוזלו קודם שחזר ולקחן ועמדו על צ' אין כאן שום הערמת ריבית ומותר לכתחילה ש"ך סק"ו) אם התנה עמו שיפרע לו במעות אסור כיון דא"ל תחלה הלויני מעות הוי כהערמת ריבית שהרי מסלק לו ק' ולא קיבל רק צ' ומ"מ אפילו אבק ריבית אין כאן ומוציא ממנו ק' בדין. וי"א דהוי אבק ריבית ואין מוציאין לא מלוה למלוה ולא ממלוה ללוה ומ"מ מותר לסלק לו בחיטין בעד ק' אלא שאין כופין אותו לפרוע כל הק' בחיטין ואם התנה עמו שיפרע לו בפירות י"א דאפילו לכתחלה מותר לסלקו במעות ויש אוסרין כדלקמן בדין פוסק על הפירות סי' ה' וכ"ז כשקנה ממנו החיטין באותו מעמד אבל אם זקפן עליו במלוה ולאחר שעה חזר ולקח ממנו אפילו הערמת ריבית אין כאן. ואם התנה מתחלה שיחזור ויקנה ממנו החיטין בפחות ממה שקנה הוי כמין ריבית גמור ואפילו פרע לו פירות אסור (ססי' קס"ג) בד"א באמר לו תחלה הלויני מנה דנראה כהלואת מעות אבל אם אמר לו מתחלה הלויני כך וכך סאין חיטין אע"ג שחוזר ומוכרו בזול מותר להתנות עמו שיפרע במעות כל דמי החיטין (ש"ך ס"ק ט') ודוקא שמשך ממנו החיטין באחד מדרכי הקני' אבל בלא"ה אפי' פרע אח"כ בחיטין אסור אפילו אמר לי' תחלה הלויני חיטים וגם לבסוף פורע לו המנה בפירות (ש"ך ס"קו):