ולא מבעיא דבשעת פרעון אסור דמחזי להדיא כריבית אלא אפילו ריבית מאוחרת אסור. כיצד הרי לאחר איזה ימים שכבר פרעו לו שלח הלוה למלוה דורון אפילו הוא דבר מועט ואפילו הוא דבר דלפעמים אפילו לא היה מלוה לו היה משלח לו דורון אם פירש לו ואמר בשביל מעותיך שהיו בטילות אסור למלוה לקבלו (ש"ך ס"קו) וכן אם אפילו לא פירש בשביל מעותיך אלא ששלח לו בסתם מתנה מרובה דמוכח מלתא שהוא משום הלואה ואפשר דאפילו היה רגיל מקודם ג"כ ליתן מתנה מרובה אפ"ה אסור אפילו בסתם דהוי כמילי דפרהסיא שנבאר לקמן דאסור (ש"ך ס"קט) וכן אפילו מתנה מועטת ובסתם אלא שידוע דבלא"ה לא היה נותן לו אסור וכ"ז במלוה דאינו יודע מחשבת הלוה ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן ולא מותר לקבל דבר מועט בסתם (ע"ש במל"מ אבל הלוה אם דעתו הוא משום הלואה הכל אסור ואפילו מופלג מן ההלואה ימים הרבה כיון שמתכוין משום ריבית אבל המלוה מותר לקבל מופלג ימים הרבה מן ההלואה אפילו מתנה מרובה א"ל שאמר לו בפירוש בשביל מעותיך דאז אפילו מופלג הרבה אסור (שם בש"ך ס"קי):
חכמת אדם · סימן קל״א, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.