חכמת אדם · סימן קל״א, ו׳

ודוקא שבאו המעות לידו בתורת הלואה בזה אסרו ליתן לו מתנה בשעת פרעון דמחזי כריבית אבל אם בא לידו בתורת מכר כגון שנתן לו מעות על סחורה כדרך שנותנין מעות להעמיד לו חטין וכיוצא בו ובשעה שנותן לו הסחורה נותן לו יותר ממה שפסק עמו אם נותן לו סתם ואינו מזכיר שהוא בשביל עיכוב מעותיו מותר דאמרינן אזולי הוא דקא מוזיל גבי' ר"ל שמוכר לו הסחורה יותר בזול ממה שהתנה עמו (לשון רשב"א הביאו הב"י סי' ק"ס) וה"ה אם היה המעות בידו בדרך מקח וממכר להתעסק בו דבזה שייך ג"כ אזולי קא מוזיל שלוקח ריוח בפחות ממה שהתנה עמו כן נ"ל אבל אם נתן לו סחורה בהקפה על זמן ועיכב הזמ"פ ולא סילק בזמנו ואח"כ נותן לו יותר בסתם ואינו מזכיר לו שהוא משום עכבת המעות נ"ל דאסור דבזה ל"ש אזולי קא מוזיל ועוד כיון שזקף עליו במלוה יש לו כל דין מלוה (והלבוש כ' וז"ל אבל אם בדרך מקו"מ באו לידו ואח"כ והוסיף לו בחזרת המעות לא אסרוהו דה"ל כחוזר וקונה ממנו ולא הבנתי כוונתו וע"ש בסי' ק"ס בש"ך ס"ק ד' וכן נראה שהרי דין זה למד הרשב"א ממעשה דרבינא דיהיב זוזי לבני אקרא ושפכו ליה טפי כו' א"ל אחולי מחלי גבך ועיין בב"י ריש סי' ק"ס בבד"ה ועיין במל"מ פ"ה הל' י"א בשם מהריב"ל דדוקא מאותו מין סחורה מתיר הרמב"ם אבל כששלח לו דורון דליכא למימר אזולי מוזיל לגבי' אסור ועיין עוד במל"מ פ"ט הל' ח'):