ולא מבעיא בזה דממונו של מלוה מתרבה אלא אפי' הנאה בעלמ' אפילו דבר שהיה עושה הלוה בלא"ה אסור למלוה ליהנות מלוה בלא דעתו דנראה שסומך עליו שבשביל מעותיו שבידו יסבול לו אבל מדעת הלוה וברשותו מותר כיון שגם בלא"ה היה עושה לו זאת ובלבד שלא יהיה דבר של פרהסיא כגון לדור בחצירו ולהשתמש בעבדיו כדלקמן סי' י"ג (סעי' ז'):
חכמת אדם · סימן קל״א, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.