חכמת אדם · סימן י״ג, ו׳

סרכא היוצא מן הריאה והיא תלויה שאינה דבוקה לשום מקום כשרה וא"צ בדיקה לכ"ע ואפילו להסוברין אין סרכה בלא נקב דוקא כשנסרך למקום אחר אבל תלויה אינו אלא הפשטת ליחות הריאה ולא מחמת נקב ומ"מ נוהגין לנפוח (סעיף ח' ובט"ז ס"ק י"ב) ואם הסרכה תלויה מתנפחת ע"י נפיחת הריאה טרפה שזו ודאי נקובה וכל סרכא תלויה צריך לבדוק נגד הצלעות ואם יש מכה בדופן כנגדה טרפה דודאי נתקה משם ולא נקרא מכה אלא דוקא כעין נגע אבל אם יש בהרות שחורות בלבד אינה סי' מכה ממש ואם נשבר הצלע אעפ"י שחזר ונקשר קרינן ביה שפיר מכה (סעיף ט' ובש"ך שם) וי"א דאפי' אין מכה ממש רק שינוי לריעותא ואפי' בהרות שחורות וכדומה הוי מכה לענין זה וחיישינן דנתקה משם (תב"ש ס"ק מ"ד) ואם אירע שמיעך ומשמש בתלויה ולא עברה כיון דדרך הפשטת ליחה לעבור ע"י משמוש ולכן לא מתכשרא אפילו בדיעבד כ"א כשנפחה וגם בדק במקומות שכנגדה ולא נמצא ריעותא או מכה והמחמיר לכתחלה לבדקה גם בפושרין כשיש בה ריעותא זו תע"ב (שם) ואם הריאה מליאה ליחה מבחוץ צריך לבדוק אחר נקבים כי הליחות באו דרך נקב שבריאה וזהו תחלת הסרכא (פ"ח ריש סי' ל"ט) וסרכא שהיא תלויה ובסופה כעין כפתור ונרא' כבועה מלאה מוגלא אם הסרכא דקה והכפתור קטן עד שיש לתלותו בהפשטת ליחה בעלמא יש לנפח הריאה אם אין הסרכא עולה בנפיחה כשרה בין בשפולי ובין בשאר מקום ואם לא נפחה טרפה ואם הסרכא עבה והכפתור גדול ועב ה"ז בועה תלויה וטרפה (ט"ז סי' ל"ח וסי' ל"ט ס"ק כ"ג ופ"ח סי' ל"ז):