ואנו שנוהגין להכשר במדינתנו בלא שום מיעוך סרכא בכסדרן אם הוא מעיקר האונות עד חצין אע"פ שאינה דבוקה כולו אלא שיש חלון (דלא כיש אוסרין בחלון עיין ט"ז סק"ח) ואפי' באלכסון אם כל האלכסון הוא למטה מחצין לצד השורש ואפי' יש כמה סרכות בכסדרן וביניהם כמה חלונות כשר: ואין חלוק בין מאונא לאונא או מאומא לאונא (ש"ך ס"ק י"ג שכן נוהגין וכ"כ הפ"ח דלא כט"ז דאוסר מאונא לאומה בשיש חלון כיון דר"ת אוסר אפי' בלא חלון בין אונא לאומה כיון שעומדת במקום רחב ועי"ז מתנענע יותר חיישינן שמא תפסוק) ואם עומדת בכסדרן במקום החיתוך וכשנופחין הריאה נראה מקום הסירכא מחמת שהיא פרודה שם קצת במקום שמנהג להכשיר כשר (ש"ך ס"ק יב) ובמקום שאין מנהג ראוי להחמיר (תב"ש). וסרכא בכסדרן וארוכה עד שבנפיחה יוצאת מבין החתוכים לצד הגב יש לאסור דבחיי' תתחכך הסרכא בצלעות ותתפרק ול"ד לסרכא תלויה דאינה אלא הפשטת ליחה ואפי' תתפרק לא תתקלקל הריאה. ומ"מ אם ארוכה ומתכפלת ומונחת מעצמה בתוך החתוכים או יוצאת לפנים אין לחוש שמא בחיי' עתידה לצאת לצד הגב דלא מחזקינן ריעותא (שם):
חכמת אדם · סימן י״ג, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.