חכמת אדם · סימן קכ״ט, י״ח

חתן ושושביניו ר"ל ריעים השמחים עמו וכל בני החופה פטורין מן התפלין משום דשכיח שחוק וקלות ראש אבל רש"י כ' הטעם משום דעוסק במצוה ולדידן דאנו בלא"ה אינם מכוונים אפילו הכונס את הבתולה חייב בק"ש ותפלה והמ"א סי' ל"ח כ' דאם החתן מיסב עמהם דאז הוי מצוה המיקל שלא להתפלל לא הפסיד: אסור לאדם לשהות עם אשתו שעה א' בלא כתובה ובעילתו בעילת זנות שכך תקנו חז"ל כדי שלא תהא קלה בעיניו לגרשה ואע"ג דבזמ"הז בלא"ה אסור לגרש בע"כ וא"כ ל"ש טעם זה מ"מ אין לשנות כיון דאם עבר על חדר"ג מגורשת ולכן אם נאבדה הכתובה צריך לכתוב אחרת ומ"מ בשעת הדחק יש לסמוך שמקבל קנא"ס בפני עדי' שיכתבו לה הכתובה ומיד כשיהי' פנאי יכתבו ואם אינה יודעת היכן הוא כתובת' כיון שהיא בחזקת אבודה צריך לכתוב לה אחרת ואפילו אם מחלה כתובתה לא מהני (סי' ס"ו) וכשהאב קיים ומשיא בתו כותבים ודין דהנעלה ליה מבי' אבוה וכשאין האב קיי' כותבין מבי נשא ואם שינה ל"ל בה (ס"ז):