גזרו חכמים שלא ישא אדם ולא יקדש מעוברת חבירו בין שהיא אלמנה או גרושה (ואם זנתה עיין ש"ע סי' י"ג) ולא מניקת חבירו כל זמן הנקה דהיינו כ"ד חודש וי"א דאם נתעברה השנה אין חדש העיבור עולה למנין ומ"ש בש"ע כל דיני מניקת חבירו:
חכמת אדם · סימן קכ״ג, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.