ולא ישא אדם אשה שיש בה שום פסול משפחה. ודוקא פסול ממזרות או חללה לכהן וכיוצא בו וכל המשפחות בחזקת כשרות ולעולם ישתדל אדם לישא בת ת"ח ולהשיא בתו לת"ח ויבדוק באחיה אם הם יראי ה' וצדיקים ולומדים כי רוב הבנים הולכין אחר אחי האם לא מצא בת ת"ח ישא בת מי שהוא ירא ה' אעפ"י שאינו יכול ללמוד וטוב יותר מי שהוא ירא ה' אעפ"י שהוא ע"ה מת"ח ומיוחס משלשלת היוחסין ואינו ירא ד' ובת מי שעובר עבירו' ועובר על מצות אעפ"י שאינו עושה להכעיס הוא שקץ ובנותיהם שקץ ועל בנותיהם נאמר ארור שוכב עם כל בהמה וכל הנושא אשה פסולה משום ממון הווין ליה בנים שאינם מהוגנין ומי שפסקו לו ממון הרבה לשידוכין וחזרו בהם או שהעני לא יעגן כלתו משום זה ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו ואע"ג שמות' לישא אשה משום ממון אם אין בה ובמשפחת' פסול ממזרות דוקא כשנותנין לו ברצון טוב אבל לעגן כלתו ולעגן עצמו משום ממון כל העושה כן אין זיווגו עולה יפה ואינו מצליח (סי' ב'):
חכמת אדם · סימן קכ״ג, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.