אינו קרוי מקוה אלא שנתקבצו בו מים ממילא אבל אם אדם שפך לתוכו הוי שאובים ופסול מה"ת דכתיב אך מעין ובור מקוה מים מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים ולכן ספיקא לחומרא ואם היה כבר שם מי גשמים הרוב ונתן לתוכו מים שאובים להשלים השיעור פסול מדרבנן וספיקא לקולא (שם):
חכמת אדם · סימן קכ״ב, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.