כיון דמיעוט שאוב אינו אלא מדרבנן לפיכך מקוה שלא היה בה כשיעור מקוה ובא ומצאה מלאה כשיעור ולא ידענו מי מלא אותה אם היתה רובה בהכשר דהיינו כ"א סאין אזלינן לקולא דהוי ספק דרבנן ואם לא היה רובה בהכשר או שנסתפק בזה אם יש להסתפק שהנכרים מלאוה כדי לרחוץ בה פסולה דהוי ספק דאורייתא ואם ודאי שישראל מלאוה כדי לטבול בה כשר דרוב מצוין אצל מקוה להכשיר' בקיאין הן דמסתמא לא עשה אלא בשאלת חכם ואם הישראל בפנינו ואומר שבהכשר מלאה אע"פי שהנכרים מכחישים אותו נאמן הישראל (סעיף ד') וכן מקוה שהיא של נכרי ומקבל ממנו שכר אין להאמינו אא"כ יש במקוה לעולם עכ"פ כ"א סאין (שם):
חכמת אדם · סימן קכ״ב, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.