דין הטבילה (סי' קצ"ח):ביום הז' לספירת ז' נקיים לערך שעה קודם הלילה תלך לבית המרחץ או לביתה ותחתוך צפרני ידיה ורגליה עד מקום ניכר רושם השחרו' שזה אינו מחובר לבשר ויותר מזה אפילו דקדוק מצוה אין כאן ואח"כ תעסוק בחפיפה דהיינו שתרחץ ראשה במים חמים ואפילו בפושרין או חמי חמה סגי ותסרוק ראשה היטיב שלא יהיו השערות דבוקים ומקושרין ואח"כ תרחץ בחמין כל מקום שער שבה ובריסי עיניה ותפספס בידיה להפריד השערות הנדבקים ומקושרים ואח"כ תרחץ כל גופה בחמין ותשטוף בשעת חפיפ' גופה ושערה וגם תרחץ היטיב רגלים מן האבק (סעיף מ"ד) ובפרט פרסות רגלים שנדבק בו אבק אבל לא כנשים המתחסדים נגרר בסכין שזה מעשה שטות ובשעה שחופפת ראשה וגופה תעיין היטיב בכל מקום שאפשר ובראשה ובגבה תמשמש בידים לבדוק אם אין שם חציצה דעיון ובדיקה הוא מדאורייתא. ומ"מ א"צ שחברתה תבדוק אותה אלא היא בעצמה תמשמש בידיה ואם לא עיינה בשעת חפיפה תעיין קודם טבילתה ותדיח כל בית הסתרים שבה וכל הקמטים שבגופה כגון תחת דדיה ובין ירכותיה ותחת השחי ותרחץ עיניה שלא יהיה בו לפלוף יבש מבפנים או מבחוץ אפילו לח ותסיר כל לחליחי צואה שעל בשרה מחמת זיעה ותנקה צואת החוטם וצואת האזנים (כצ"ל ססעיף מ"ג וכ"כ בד"מ) מה דאפשר אבל מה שיש בגובה החוטם ובגובה האזנים א"צ להוציא וצריכה שתחצוץ בין השניים שלא יהיה שום דבר חוצץ שאם תמצא שם שום דבר חוצץ לא עלתה לה טבילה (סעיף כ"ד ובש"ך) ולכן נהגו הנשים שלא לאכול בשר ביום לכתן לטבילה מפני שהוא נכנס בין השניים יותר ממאכל אחר ואעפ"י שחוצצת שיניה חוששת שמא תשתייר מידי ומנהג יפה הוא אבל בשבת ויו"ט נוהגין לאכול בשר רק שתזהר לנקר ביותר (סעיף כ"ד) ומ"מ אם שכחה או אפילו במזיד ואכלה בשר אפילו בחול א"צ לעכב הטבילה (ט"ז ס"ק כ"ה) ואין לה לעסוק כל היום בבצק ובשעוה ובשאר דברים הנדבקים שאינו עובר בקל כדי שלא תדבק בה (סעיף כ"ד) ולכבוד שבת וי"ט אם אין לה מי שישמשנה מותר ללוש (קצ"ט סעיף ו'). ותזהר היטיב שתרחץ תיכף ובין הרחיצה לטבילה תזהר שלא תאכל אפילו בשבת וי"ט ותסיר מגופה כל בגדיה וכל תכשיטיה כנזמים וטבעת וכ"ד ואם יש לה שחין עכ"פ צריכה לרכך איתם היטיב ויש להחמיר שתסיר השחין לגמרי אם אפשר ותסיר כל רטיה שבגופה ותרחוץ היטיב שלא יהיה שם מוגלא ודם יבש מודבק בו וכן אם הקיזה דם שנגלד על מקומות כמין גליד אם הוא לאחר ג' ימים כבר נתייבש וצריך להסירו או לרככו עכ"פ אם יש בגופה מין כינים שקורין פילץ לייז צריכה לגרר בצפורן ולרחוץ בחמין להסירן אם לא שא"א להסירן בשום ענין אינו מעכב:
חכמת אדם · סימן קכ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
