חכמת אדם · סימן ק״כ, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

המנהג הכשר שתתחיל לחוף מבע"י ותעסוק בחפיפה גם משתחשך כדי שתהיה החפיפה ביו' ובליל' ואז תטבול וכן אעפ"י שחפפה בביתה כדין אעפ"כ תשא עמה מסרק לבית הטבילה ותסרוק שם ובשעת הדחק שא"א לה לחוף בליל' או שא"א לה לחוף ביום יכולה לחוף ביום או בלילה ובלבד שתחוף כראוי ולא תמהר ללכת לביתה ועכ"פ תעסוק בחפיפה שעה א' ואם בא בעלה בלילה ולא ידעה מותרת לחוף בלילה ולטבול דהוי כשעת הדחק (ס"ט) ומ"מ תסמוך החפיפה לטבילה בכל מה דאפשר ונ"ל דאפילו הזידה ולא חפפה ביום מותרת לחוף בלילה ולטבול (דהא לשאילתות ורוב פוסקים דוקא בלילה (עיין ב"י) ואפילו לרש"י אינו רק מוטב לחוף ביום כמש"כ תוס' דף ס"ח. ודוקא בחפפה ביום כ' הרשב"א דדוקא בדיעבד כשטבלה דלשיטתו חפיפה צריך להיות דוקא בלילה ע"ש (ועיין בס"ט ס"ק י"א):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.