אע"ג דתקנת עזרא לא היתה אלא בחפיפת מקום שערות אבל כל הגוף אוקמי אדאורייתא דסגי בעיון לחוד מ"מ כבר נהגו כל בנות ישראל לחוף ולהשתטף בחמין כל הגוף נמצא צריכה האשה לחוף ולהשתטף כל גופה בחמין מצד המנהג ולחוף ולסרוק ראשה ולפספס בידיה שאר מקום כנוס שערות מתקנת עזרא ובשעת חפיפת גופה ושערה תעיין בעצמה מדאורייתא ואפילו בדיעבד אם לא חפפה ראשה אפילו עיינה לא עלתה לה טבילה אבל שאר הגוף אם עיינה היטב ולא נמצא דבר חוצץ ולא רחצה כלל עלתה לה טבילה (סעי' א' ובש"ך אע"ג שכבר נהגו לרחוץ גופה בחמין ואף בזמן הש"ס כבר נהגו כך כמ"שכ הב"י ואם כן אפשר דדומה למה שנהגו לישב ז"נ על טפה כחרדל אך בש"ך בס"ק י"ז בשם הב"ח משמע דעלתה לה טבילה) ואם שכחה אם סרקה עצמה קודם טבילה או לא אלא שיודעת שביקשה מאשה אחרת להשאיל לה מסרק ושאלה לה אם לא שמשה עדיין ולא עבר עליה לילה אחת יש להחמיר שתטבול שנית אבל אם עבר עליה לילה א' יש להקל דכיון דידעה שחפפה עצמה ודרך הנשים לפספס בשערן בשעת חפיפה וליש פוסקים מהני כמו סריקה (ס"ט בשם שב"י ס"ק ו'):
חכמת אדם · סימן ק״כ, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.