בדיעבד אפי' בלא אונס אם חפפה ועיינה עצמה היום וטבלה יום אחר אפילו בחול עלתה לה טבילה אע"פי שלא עיינה ובדקה עוד הפעם סמוך לטבילתה אבל אם לא חפפה כלל אע"פי שעיינה וחפפה מיד אחר הטבילה וסרקה במסרק ולא מצאה שום דבר חוצץ לא עלתה לה טבילה ואצ"ל אם חפפה במקום שער ולא עיינה בשאר גופה שלא עלתה לה טבילה שעיון הגוף הוא דאורייתא (סעי' ח') ונ"ל טעם הדבר דכ"ז שלא חפפה ועיינה לא היתה בחזקת שאין עליה שום דבר חוצץ אבל אם עיינה וחפפה קודם הטבילה עכ"פ היתה בחזקת שאין עליה דבר חוצץ ודוקא שלא עסקה אחר העיון והחפיפה בדברים החוצצין אבל אם עסקה בהם הרי חזרה לצאת מחזקה זו (דומה ממש למש"כ בסי' ק"צ סעיף ל"ח) ואם הרחיקה הטבילה מן החפיפה אפילו ג' ימים כ' הס"ט ס"ק כ"ג דנמי דינא הכי אפי' בחול בדיעבד שהרי מצינו כן אפילו לכתחלה בשבת וב' י"ט שטובלת במוצאי י"ט ראשון אבל כשהרחיקה ד' ימים אפי' בדיעבד לא עלתה לה טבילה דלא מצינו שהקילו בזה חכמים כיוצא בי דבחל טבילתה במו"יט כשחל י"ט א' ב' צריכה חפיפה במ"יט ב' ודוקא כשכבר טבלה אבל קודם טבילה אסור לה לסמוך על אותה חפיפה:
חכמת אדם · סימן ק״כ, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.