חכמת אדם · סימן קי״ח, ח׳

אם בעלה בעיר מצוה לטבול בזמנה אע"ג דקיי"ל דטבילה בזמנה לאו מצוה דלכן האלמנות והבתולות אין נוהגין לטבול מ"מ בנשואה משום בטול פו"ר אפילו לילה א' ולכן אם אירע זמן טבילתה בליל שבת מותרת לטבול אם לא יכולה לטבול קודם לכן או שטבלה מקודם רק שמחמת ספק צריכה לחזור ולטבול ולא נודע לה עד יום ו' וכן אם שכחה ליטול צפורן או שטבלה בליל שבת ומחמת ספק צריכה לטבול שנית בכ"ז מותרת אבל אם היה באפשר לה לטבול מקודם וברצונה עכבה או אחר לידה שדרך הנשים להמתין כמה שבועות מחמת חולשת' אעפ"י שלא ראו דם או שלא היה בעלה בעיר ובא בע"ש בזה יש מקומות נוהגין להחמיר שלא לטבול בליל שבת דנראה כמתקן (כדאיתא בח"א בהל' שבת כלל מ"ד) ובמקום שאין מנהג ידוע יש להקל אפילו כשכבר ספרה ז"נ כבר כמה ימים אבל כשכלו ז"נ שלה בשבת לכ"ע מותרת: ואם היולדת אינה יכולה למנות ז"נ מקודם מחמת שראתה דם לדידן דהכל טמא מותרת לטבול בזמנה: ואפילו במקום שנהגו להחמיר דוקא כשטבלה משחשיכה אבל לטבול סמוך לחשיכה מותר דבדבר שהוא משום שבות ל"ג בהש"מ ותבא לביתה משחשכה וכדלעיל סימן ד' רק שיהיה קודם שהתפללו צבור דאז אפילו שבות אסור (כדאי' בא"ח סי' רס"א במ"א) ואעפ"י שהוא עדיין יום רק שלא תזוז מבית הטבילה עד שחשיכה יש להקל בזה לפי ראות המורה ושעת הדחק (ס"ט ס"ק ד') ואפילו במקומות שנהגו להחמיר בשבת מ"מ בי"ט יש להקל (ס"ט סק"ה):