כיצד דין פוסקת בטהרה תרחץ יריכותיה ופשיטא אותו מקום ותלבש חלוק הבדוק שלא יהיה בו כתם וגם תציע על מטתה סדין נקי וגם תבדוק הכרים והכסתות שיהיו נקיים ואם אין לה אלא כתונת אחת וסדין א' תבדוק אותה היטיב ואם יהיה בהם דם או כתם צריכה לרחצם ולנקותם דאל"כ ממ"נ בג' ימים ראשונים אם תמצא בהם כתם דקיי"ל דאז אין תולין ומטמאין אותם חנם ואם תמצא לאחר ג' ותתלה שהיה בו מקודם שמא באמת ראתה ולכן צריך שתהיה נקי וכן אם היא בדרך ואין לה בגדים תבדוק החלוק והסדין ואם אין לה מים לרחוץ ירכותיה עכ"פ צריכה לרחוץ אותו מקום אפילו ברוק שבפיה או במי רגליה עד שיהיה נקי. ונ"ל דאע"ג שכתבנו לעיל כלל קי"ג סימן ט' שאשה יכול' ללבוש צבעונים כדי להציל מכתמים היינו בימי טהרתה שהיא בחזקת טהורה אבל בשבעה נקיים אלו יהיה לבינים כדי שאם תראה עוד שיהא ניכר בחלוקה (עיין בב"י בשם מרדכי ורוקח) ומ"מ אין עיכוב אף אם תלבש צבעונים ואם פשטה ולא לבשה בגדי לבינים ראוי לקונסה (ועיין כלל קי"ג סי' מ' בשם ס"ט סעיף ג'):
חכמת אדם · סימן קי״ז, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.