חכמת אדם · סימן קי״ז, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לכתחלה ראוי שתבדוק עצמה קודם שהתפללו הקהל ערבית דאם כבר התפללו מעריב ע"כ אמרינן שכבר נחשב ללילה וא"כ היאך תבדוק עצמה אז שהרי הבדיקה צריך להיות ביום דוקא ופשיטא שצריכה לבדוק קודם שתתפלל היא מעריב וכ"ש קודם קבלת שבת. ומיהו בדיעבד ששכחה או אפילו פשעה ולא בדקה עד שהתפללו הקהל מעריב אם היא לא התפללה עדיין מותרת לה לבדוק אבל אם כבר גם היא התפללה מעריב וכ"ש כשקבלה שבת דכיון דהוא דאורייתא אזלינן לחומרא דלא תעביד תרתי דסתרי (עיין מ"א ססי' ל' וכן כתב הש"ך בסי' שע"ה) ומכל מקום בקיץ שהקהל מתפללים מעריב בעוד יום גדול ובודאי יותר טוב שתבדוק סמוך ללילה שהרי לכתחלה ראוי שתבדוק סמוך לבה"שמ ולכן היותר טוב ונכון שתבדוק קודם מעריב ותניח אצלה מוך דחוק או שתבדוק עוד הפעם סמוך לבה"שמ או בחול לא תתפלל היא מעריב עד ערך שעה קודם הלילה אבל בשבת דצריכה להדליק נרות קודם שיאמר הקהל ברכו דאח"כ אסורה להדליק שהיחיד נגרר אחר הציבור והצבור מקדימין הרבה לזה תניח אצלה מוך דחוק או שתבדוק עוד הפע' סמוך לבה"שמ ואם לא עשתה כן אם לא ראתה באותו יום וכבר נסתם המעיין עלתה לה בדיקה זו כדבסי' הסמוך אבל אם ראתה גם באותו יום דאז בע"כ צריך שהבדיקה תהיה סמוך לבה"שמ לא עלתה בדיקה זו כן נ"ל אבל כבר נהגו דבדיעבד אפילו כבר התפללה ג"כ ואפילו בע"ש בודקת א"ע כ"ז שהוא יום ולא מבעיא אם נסתרה בימי ספירתה אלא אפילו בתחלת ספירתה אם ראתה אחר ברכו או ששגגה או פשעה מותרת להפסיק אחר ברכו (עיין ב"ח וס"ט ס"ק ו' ובש"ך ס"ק ה' ו'):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.