בכל יום מז' ימי ספירה צריכה להיות בודקת לכתחלה פעמים בכל יום א' שחרית וא' סמוך לבה"שמ אלא שאם יקשה בעיניה להכניס כ"כ בעומק יש להקל בשאר הבדיקות חוץ מבדיקות הפסק טהרה שזה מעכב אפילו בדיעבד ובדיקה פעם אחת בתוך הז' ימים כדלעיל ובדיעבד אם לא בדקה עצמה רק בהפסק טהרה וביום הראשון וביום השביעי אעפ"י שלא בדקה עצמה בשאר הימים כיון שבדקה ביום ראשון ושביעי ונמצאת טהורה עלו לה אבל אם לא בדקה בכל הז' וביום ח' בדקה ומצאה טהורה אין לה אלא יום ח' בלבד (סעיף ד') ובמקום חשש עיגון שאין האשה יכולה לטהר עצמה יש לסמוך על גדולי הפוסקים דס"ל דאפילו לא בדקה עצמה תוך שבעה רק ביום א' מכל הז' באיזו יום שיהיה חוץ מבדיקות הפסק טהרה עלה לה מאחר שבדקה ביום שקודם הז'. ודוקא שעכ"פ לא הסיחה דעתה מלמנות אלא שלא בדקה אבל אם פסקה בטהרה או בשאר ימים הנקיים הסיחה דעתה מלמנות לנקיים כגון שסברה שבעלה נוסע למק"א ולא תצטרך לטבול כעת או שמצאה כתם בימי ספירתה ופסקה בטהרה ואמרו לה חברותיה שצריכה להמתין ה' ימים ולא בדקה עוד ולאחר ב' או ג' ימים שאלה לחכם והורה שאינה צריכה להמתין בכ"ז כיון שהסיחה דעתה מלמנות אינם עולין לה וצריכה פסיקת טהרה מחדש (ס"ט סי' קצ"ו ס"ק י"ח בשם תשו' מע"צ):
חכמת אדם · סימן קי״ז, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.