לא ישב במטה המיוחדת לה אפילו שלא בפניה וכ"ש שאסור לשכב במטתה ויש אוסרין שגם היא לא תשכב על מטתו (ט"ז) דגרע משיורי שתיה דיש כאן הרהור טפי ומ"מ נ"ל דשלא בפניו ושלא בפניה מותר עכ"פ בישיבה (עיין מנ"י וס"ט). ונ"ל דה"ה על כרים המיוחדים לה דאסור אבל מותר ליגע בהם ואפילו הסדינים המלוכלכים בדם נדתה ומכ"ש שאסורים לישן במטה אחת אפילו שניהם מלובשים ואפילו אינם נוגעים זה בזה ואפילו יש לכל אחד מצע בפ"ע ואפילו אם ישן כל אחד במטה שלו אם המטות נוגעים זו בזו ואפשר דאם המטות מחוברין בכותל כ"א ישן במטתו דמותר (עיין ש"ך ס"ק י"א ועיין בס"ט שתמה עליו ונ"ל דתיבת או הוא ט"ס וצ"ל של עץ של בנין דומיא דספסל וצ"ע) ואפילו לישב על ספסל ארוך שמתנדנדת אסור אבל אם הוא קבוע בכותל מותר ויש מתירין אם אדם אחר מפסיק ויושב ביניהם וכן לא ילך עם אשתו בעגלה או בספינה אחת אם הוא רק לטייל לגנות ולפרדסים וכיוצא בזה אבל אם הולך מעיר לעיר לצרכיו מותר אפילו הם לבדן ובלבד שישבו בדרך שלא יגעו זה בזה ואם אדם מפסיק ביניהם לא גרע מספסל המתנדנדת דמותר (סעיף ה'):
חכמת אדם · סימן קט״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
