אבל המפלת כמין בהמה חיה ועוף או כמין דגים וחגבים או שקצים ורמשים או שפיר ושליא או חתיכה שקרעוה ויש בו עצם עכשיו בזמ"הז שאין אנו בקיאין בצורות חוששת לולד וא"כ חיישינן שמא היתה נקבה ולכן אם הז"נ היה בתוך י"ד יום אם טבלה קודם ליל ט"ו אפילו במקום שנהגו להחמיר שלא לטבול תוך מ' לזכר ופ' לנקבה במפלת מכ"מ לא נהגו להחמיר (ש"ך) ומ"מ ראוי לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א משום ס' זכר או נקבה (ש"ך סק"ד) ולא הבנתי למה כ"כ במפלת ולא כ"כ מקודם בכל היולדות אבל לפי מש"כ הט"ז סק"ב לדידן א"צ לפרוש כלל בליל מ"א או פ"א) ואם הפילה חתיכה וקרעוה ולא נמצא בה עצם אינה חוששת משום וולד אלא משום נדה (ס"ט):
חכמת אדם · סימן קט״ו, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.