כתם שנמצא על בגד מנומר בגוונים לבנים וגם שאר צבעים כמו גראטקעס (ובל"א איין ווערפיל) ולא היה כשיעור על לבן א' אע"ג שכשנצטרף עמה מה שעל הצבע יש בו כשיעור אינו מצטרף אבל אם עבר הכתם בלבן השני ובב' הלבינים יש בהם כשיעור כתם אעפ"י שהצבע הוא באמצע כיון שעכ"פ הכתם עובר גם על הצבוע מחבר הלבינים לחשוב כאחד וטמא אבל אם אינו עובר גם על הצבוע אין ב' הלבינים מצטרפין (ס"ט ס"ק כ"א בשם תשובת מעיל צדקה) ואם שתיו צבוע וערבו לבן או להיפך הכל הולך אחר הנראה (כדאיתא בנגעים פרק י"א ועורות הצבועות בידי שמים מטמאין בנגעים וה"ה בכתמים ובידי אדם אינן מטמאין אבל בבגדים בין חילוק בין צבועין בי"א או בי"ש:
חכמת אדם · סימן קי״ג, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.