עוד יש חילוק בין קבעתו ג"פ ללא קבעתו ג"פ שהקבוע אעפ"י שעברה עונתה ולא הרגישה אסורה לשמש עד שתבדוק ותמצא טהורה אבל כל שלא קבעתה ג"פ אם הגיע זמן הווסת ולא בדקה ולא ראתה ולא הרגישה מותרת לאחר שעבר העונה כמו שנתבאר בכלל ק"ח ודיקא באשה שעכ"פ יש לה ווסת אלא שמשנית ווסתה אבל אם אין לה ווסת כלל ובכל יום ויום חוששת שמא תראה נתבאר דינה שם ועונה בינוני' שהיא לל' יום דינה כווסת קבוע לענין זה שאסורה לשמש עד שתבדוק אבל לענין עקירה נעקר בפ"א (סעיף ד' מנ"י):
חכמת אדם · סימן קי״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.