דין אשה שראתה דם מחמת תשמיש ואשה שיש לה מכה באותה מקום (סי' קפ"ז):אשה שראתה דם מחמת תשמיש מותרת לשמש לאחר שתטהר ואם ראתה גם בפעם ב' אפ"ה מותרת לשמש לאחר שתטהר בפעם ג' דתלינן שמא בעל בכח ואין כל הכחות שוות ראתה גם בפעם ג' ה"ז מוחזקת לראות דם מחמת תשמיש עם בעל זה דזה הוי כמו ווסתות דאמרינן עכ"פ מדרבנן אורח בזמנו בא וא"כ בזו נמי אמרי' אורח בזמנו בא ואם תשמש תראה דם ולכן אסורה לשמש עוד עם בעל זה. ואפילו לא בדקה עצמה קודם תשמיש צ"ע אם תלינן שהיה מקודם (ס"ט סי' קפ"ו ס"ק ד' בסופו ועיין כו"פ וצ"ע) ואסור להשהותה אף אם אינו רוצה לבא עלי' דחיישינן שמא יבא עליה לאחר טבילה כיון דאינה אסורה עליו אלא מדרבנן דווסתות דרבנן וכשתראה הרי שגג בשגגת כרת אא"כ רוצה להשהותה ע"י שליש ולא ילך אצלה אלא בעדים או שתדור בשכונה אחרת ואם לא קיים פו"ר כופין אותו להוציא (סי' קפ"ז סעיף י"ב ובש"ך) אלא תתגרש ומותרת להנשא לאחר דאין כל האצבעות שוות (ר"ל אבר התשמיש) דאפשר דאבר התשמיש של בעל זה גורם לה שתראה והוי ס"ס שמא מחמת מיעוך תשמיש ראתה מהצדדין ואת"ל מן המקור שמא אין כל אצבעות שווין. נשאת לאחר וראתה ג"כ דם מחמת תשמיש ג"פ רצופי' אסורה גם לשני אלא תתגרש ומותרת להנשא לשלישי שעדין לא הוחזקה ע"י ג' אצבעות נשאת לג' וראתה דם מחמת תשמיש ג"פ רצופים כבר הוחזקה ע"י ג' אצבעות ומוחזקת שבודאי תראה ע"י תשמיש ולכן אסורה אפי' להנשא עוד לכל אדם עד שתבדוק: כיצד בודקת ניטלת שפופרת של אבר ר"ל קנה חלול של עופרת או שאר מתכות שיכולין להחליקו שלא יסרט (לאפוקי של ברזל או עץ) ופיה כפול לתוכו שלא יסרט ונותנת בתוכו מכחול ובראשו מוך ומכנסת תחלה השפופר' לאותו מקום עד מקום שתשער האשה בעצמה לפי אומד דעתה שהגיע עד מקום שהשמש דש ואח"כ תכניס המכחול לתוך השפופרת כדי שלא תיגע המכחול בצדדין ואח"כ מוציאה המכחול קודם שתוציא השפופרת אם נמצא דם על ראש המכחול בידוע שהוא מן המקור ואסורה לכל העולם דכיון דודאי הוא מן המקור א"כ לא נשאר אלא ספק א' שמא לא כל אצבעית שווין (סמ"ג) ואם לאו אם נמצא דם על הצדדין של השפופרת מותרת אפי' לאותו בעל שהרי יש הוכחה שהדם היה מן הצדדין ולכן אפי' תמצא אח"כ מ"ת כמה פעמים טהורה שהרי זה דם צדדין ואם לא נמצא לא על המכחול ולא על השפופרת וא"כ י"ל שכבר נתרפאה ומותרת לשמש אח"כ ואם אח"כ נתחזקה ג"פ וראתה צע"ג להתיר ואפי' בחזרה וראתה פעם א' הרי איגלאי מילתא שלא נתרפאת (עיין ש"ך ס"ק י"א ובס"ט סק"ו) ואף בזמ"הז יש לסמוך אבדיקה זו ואם תרצה תוכל לבדוק בענין זה שתעשה מבגד פשתן כיס ארוך וקצר כמדת האבר ולמלאות הכיס במוכין בדוחק עד שנעשה עגול ועב כמדת אבר בינוני דק מלמעלה ועב למטה ותכניס לאותו מקום ואז אם תמצא דם מן הצד ולא על ראשו בידוע שהדם הוא מן הצדדין וטהורה ואמנם אם תמצא בראשו אינה הוכחה שהוא מן המקור דשמא נתלכלך ראש הכיס מן הצדדין ואז צריכה בדיקת שפופרת (ס"ט):
חכמת אדם · סימן ק״י, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
