חכמת אדם · סימן ק״ח, ח׳

בד"א שצריך לפרוש בגדולה אבל בקטנה שלא הגיעה לי"ב שנים או שלא הביאה סימנים וכן זקנה שנסתלקו דמיה שלא קבעתו ג"פ (ועיין בסי' קפ"ט ס"ק מ"ג ובנק"הכ שם) ומעוברת לאחר ג' חדשים לעיבור' וכן מינק' כל כ"ד חודש משנולד הולד אפי' גמלתו או מת הולד כולן מותרין וא"צ פרישה סמוך לווסתן ר"ל לווסת שהיה לה מקודם אבל אם ראתה פעם א' בימי עיבור והנקה מבואר לקמן ובסימן קפ"ט דחוששת כמבואר דינם בכלל קי"ב בסופו (סעיף ג') (בש"ך סי' קפ"ז ס"ק י"ט מש"כ בשם רש"ל וסיים וע"ל סימן קפ"ט סעי' ל"ג כונתו דשם מבואר דמעוברת ומניקה אפי' בפעם אחת חוששת) ואם היתה נחבאת במחבא מפני פחד קיי"ל דחרדה מסלקת הדמים ולכן אפילו הגיע שעת ווסתה אינה חוששת לו וי"א דלא מהני זה אלא לענין דאם עבר הווסת ולא בדקה ולא הרגישה טהורה בלא בדיקה אבל לכתחלה צריכה בדיקה דבשלמא מעוברת ומניקה חזינן דדמיהם מסולקין משא"כ בזו אנו רואין כמה נשים אע"ג שהיו במחבא לא שינו תפקידם (סעיף ח'):