חכמת אדם · סימן ק״ז, ט״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הרי שראתה בסוף י"א מימי הזיבה ומחרתו וטעתה והיתה סבורה שראיה ראשונה בימי הנדות ומונה ממנה ואינה ראויה למנות אלא מיום המחרת שבו התחילה נדותיה ולפיכך עמד רבינו הקדוש ותקן שכל אשה שתראה יום אחד תספיר ז"נ ואם ראתה שנים תשב ו' נקיים ואם ראתה ג' תשב ז"נ ובכל ימים שתראה כך היא נידונית ואינה צריכה להראו' דם לחכם ולא למנות ימי נדות וזיבה:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.