אין הבעל והאב מפירין אלא נדרים שיש בהם עינוי נפש או דברים שבינו לבינה אלא שנדרי עינוי נפש מותרת בהם לעולם ואפילו לאחר שנתגרשה ואפילו לאחרים אבל דברים שבינו לבינה אין ההפרה מועיל אלא לעצמו כל זמן שיש לו תועלת מהם דהיינו כ"ז שלא נתגרשה או כ"ז שלא נשאת לאחר שראוי לחזור אליו אבל לאחר שתנשא לאחר חל הנדר ואפילו לדידיה אסור שהרי חלקן הכתוב דכתיב כל נדר לענות נפש אישה יפירנו ועוד כתיב אלה החקים כו' בין איש לאשתו דמשמע אפילו דברים שבינו לבינה ולכן צריך לחלק בדינם כמו שכתבנו אבל שאר נדרים אין הבעל והאב יכולין להפר:
חכמת אדם · סימן ק״ג, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.