אם נדר מעצמו בלא קבלת טובה מחבירו ונדר ע"ד א' או ע"ד ב' יש לו התרה אפילו בלא דעתם מיהו אם נשבע או נדר ע"ד המקום אפילו ביחיד דינו כנדר שעל דעת רבים לגמרי ואין לו התרה אם הנדר הוא לדבר מצוה אבל אם הוא לדבר רשות יש מקילין (סעי' כ"ב):
חכמת אדם · סימן ק׳, מ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.