אסר על עצמו איזה דבר אם יעשה דבר פלוני ואמר שיהא באיסורו בכל פעם ופעם שישאל ויותר מהאיסור שיחול עליו פעם אחרת וכן לעולם נמצא מה שאמר כל פעם ופעם כ"א וא' הוי נדר או שבועה לעצמו. ומה שאמר וכן לעולם אע"ג דמשמע שיהא לאין תכלית ובלא שיעור כיון שכלל הכל כאחת אינו אלא נדר אחד ולפיכך צריכין לשער כמה פעמים שאמר בכל פעם ופעם כך פעמים יתירו לו שהרי כ"א וא' הוי שבועה בפני עצמה ואח"כ יתירו לו מה שאמר וכן לעולם וגם בזה לא מהני להתיר כולם בפעם א' שהרי א"א לשניה לחול עד שיתירו לו ראשונה וכשמתירין לו הראשונה אז חל שניה וכשמתירין שני' חל שלישית וכן לעולם (סי' רכ"ט סעי' ה'):
חכמת אדם · סימן ק׳, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.