מותר להרהר בד"ת קודם שיברך דהרהור לאו כדבור דמי וכן מותר לפסוק דין בלא נתינת טעם דהוי כהרהור (והגר"א הניח בצ"ע ודעתו נוטה לברך גם המהרהר בדברי תורה וכ"ש כשפוסק דין ועיין בנ"א):
חיי אדם · סימן ט׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.