חיי אדם · סימן ז׳, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

נכון להמתין לברך ענט"י עד לאחר שמנקה עצמו ורוצה להתפלל דאז יוצא לכ"ע אבל כשבירך מקודם ואח"כ יפנה להרא"ש צריך לחזור ולברך ואף דלא קיי"ל הכי מ"מ נכון לזהר בזה. (שם במגן אברהם סק"א). עוד מבואר שם בשם הגמ' רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום משום כבוד קונו. בשחר אפי' לא עשה צרכיו מברך אשר יצר על מנהגו של עולם (סי' ד'):
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.