העוסק במצוה פטור מן המצוה וילפינן מדכתיב ובלכתך בדרך בלכת דידך חייב אבל דמצוה פטור דאל"כ לכתוב בשבת ובלכת. ודוקא שצריך לטרוח אחר האחרת כגון שלוחי מצוה בסוכות דפטורים מן הסוכה אפילו בלילה אע"פי שאינם הולכים בלילה מ"מ אם יצטרכו לטרוח אחר סוכה בלילה יתבטלו עי"ז משליחותם (תר"ח). וכן החופר קבר למת או המשמר המת אע"פי שאינו מתו אע"פי שנח מעט פטור מק"ש ותפלה: אבל אם ימצא סוכה עשויה במלון וא"צ לטרוח כלל חייב בסוכה וכן אם היו ב' המשמרים או ב' החופרים וסגי בא' אזי זה משמר וחופר וזה קורא ואח"כ זה משמר וזה קורא (סימן ע"א) ולרמב"ם והגאונים אפי' אין צריך לטרוח אחר שתיהן פטור (סי' ל"ח מ"א ס"ק ט') ואינו פטור אלא העוסק במצוה כגון בשעה שמחזיר אבידה לבעליה או שמחזיר אחר אבדת חבירו שימצאנה אבל אם כבר מצא האבדה והניח בביתו אע"פי ששומר אותה ועושה מצוה מ"מ לא הוי עוסק במצוה (סי' ל"ח):
חיי אדם · סימן ס״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.