חיי אדם · סימן ס״ח, כ״א

מעלין בקודש ולא מורידין דכתיב את מחתות החטאים וגו' ויקדשו. ר"ל כיון שכבר נתקדשו אסור להורידן ולכן תשמישי קדושה נגנזין כגון מזוזה ותפילין ורצועותיהן ותיק שלהם וכ"ש כל תשמישי ס"ת אבל תשמישי מצוה לאחר שנגמר מצותן נזרקין כגון ציצית וסוכה וכיוצא בהן ומ"מ יש ליזהר שלא לעשות מהם תשמיש של גנאי וכן טלית של מצוה שבלה לא יעשה בו תשמיש מגונה וטוב לגנזן או לשרפן ולכן אסור להניח בא"הק שאר ספרים וטלית ותפילין וכ"ש קופה של צדקה ופשיטא המעות שבתוכו ויריעות פסולים נוהגים להניח שם וצ"ל דלב ב"ד מתנה ע"ז ולא נקרא א"הק אלא שעשוי כמין ארגז שלא נעשה אלא לכבוד התורה אבל שעשוי בחלל הכותל בין שהכותל של אבנים או של עץ י"א דלא מיקרי א"הק וכ"ש אם הספרים מתקלקלים שם שלא ירד עליו קדושת אה"ק כלל ואם יש חור בב"הכנ מותר להניח שם אה"ק שיסתום החור מפני טומאת מת אם אין מניחם שם לעולם דמ"ש אם מונח כאן או כאן ומה שנהגו הקושרי ספרים שחותכין מן הגליונים של ספרים ראוי להזהיר שלא יחתכו יותר ממה שכבר חתכו בפעם ראשון דבזה י"ל דמתחלה לא נתקדש רק מה שצריך לספר משא"כ פעם ב' (עיין סימן קל"ד וסימן של"ד במגן אברהם ס"ק כ"ד) וגם לא יתלו על תכשיטי ס"ת אותן מטבעות שיש עליהם שם בן ד' שטבעו אותו לשם אחרים (ב"ח וט"ז שם ס"ק ט"ז):