ואסור לומר לנכרי שיתן דבר איסור לתינוק כמו בכל איסורין דאמירה לנכרי אסור ואם הנכרי מאכיל אותו דבר איסור אם הוא איסור דאורייתא וקטן שהגיע לחינוך אף אחרים צריכין למחות ואם הוא איסור דרבנן יש לסמוך כל המקילין דאין אחרים צריכין למחות כלל (וכ"ש דרשב"א ור"ן מתירין אפילו להאכילן בידים כדלעיל) אבל האב צריך למחות (ומה שכתב המגן אברהם בשם רי"ו דא"צ למחות עיין ברי"ו דאזיל לשיטתו דאין מחלק בין אב לב"ד דמשמע דאפי' האב א"צ להפריש וס"ל כשיטת הפוסקים דל"ש חינוך אלא במ"ע אבל לפסק הש"ע חייב האב למחות וכן מצאתי בא"ר):
חיי אדם · סימן ס״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.