כ"ז לא מיירי אלא באדם שאוכל משלו אבל אם אוכל על שולחן אחרים כיון שבירך על מין א' פוטר כל מה שיביאו לו עוד אפילו לא היה לפניו עוד מהראשונים דהכל תליא בדעת בע"הב אם לא שנמלך ממש ואם לא היה בדעת בע"הב ליתן להם יותר רק לבקשת האורחים נתן להם עוד. נ"ל דאין צריכין לחזור ולברך (במגן אברהם סי' קע"ט ס"ק ז' משמע דא"צ לברך שכ' דאתכא דבע"ה סומכין שידעו שיתנו להם כ"צ ע"ש ובסי' ר"ו במגן אברהם ס"ק ז' מה שהגיה הרי"ף שכתב כיון שתלוי בדעת בע"הב אינו עושה היסח הדעת):
חיי אדם · סימן ס׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.