עשבים הגדלים בלא זריעה אפילו הם טובים לאכול כמו עשב שקורין (שצאווע) שהן עלין חמוצים (ובל"א קירין זויררומפ) ואפילו לאחר שבשלם שהוא מאכל שרים מברכין שהכל דאינו חשוב כ"כ לפרי. ועל עשב שקורין (פאליטרון) אם זורעין אותו צ"ע דאינו חשוב. ואם אוכל (פאליטרון) עם שכר כנהוג אם בירך על השכר או בתוך הסעודה א"צ לברך על הפאליטרון שהוא טפל לשכר ואם בירך עליו שהכל מקודם יתכוין לפטור גם השכר. אבל על שלאטען וכיוצא בו שנזרע מברכין בפ"הא (עיין טור סימן ר"ד בשם ראב"ד):
חיי אדם · סימן נ״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.