אין מברכין בפה"ע ובפ"הא אלא כשניכר במקצת שהוא פירי אבל אם רסקו עד שאינו ניכר כלל מה הוא מברכין שהכל. ואם רוב דרך אכילת אותן פירות הוא ע"י ריסוק אף לכתחלה מברך ברכתו הראוי. ולכן המאכל שמבשלין מדלועין שקורין (קערבעש) וכן אינגבער ושאר בשמים שחוקים שאוכלין עם צוקר כיון שדרכן בכך מברכין בפה"א או כדין אותן בשמים (ר"ג) וכן קטניות שריסקן לגמרי ואינו ניכר כלל וכל מיני גרויפן שעושין מן רעצקע (שקורין בל"א טאטערקי) וקורין מלך גרויפן והוא דק כקמח וכן רעצישניקעס שעושין מקמח זה מברך שהכל אבל קטניות שמעכן בכף וכן רעצקע קאשע כיון שניכר תוארו מברכין בפה"א (ר"ב ור"ח):
חיי אדם · סימן נ״א, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chayei Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חיי אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.